החלטה בתיק בר"ע 3133/07

1.         בבית משפט השלום הוגשה תביעה של המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) נגד המבקשות להשיב לו סכומי כסף ששילם למשיבה מס' 2 בעקבות תאונת דרכים שארעה לה. תביעת המוסד הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר לפי תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי). המבקשות הגישו בקשה לרשות להתגונן וזו ניתנה להם בהחלטה מיום 8.5.06. באותה החלטה נקבע כי תצהיר המבקשות התומך בבקשה לרשות להתגונן ישמש כתב הגנה.

2.         בעקבות מתן הרשות להתגונן הגישו המבקשות הודעה לצד שלישי נגד המשיבה מס' 2, וזו אף הגישה כתב הגנה. בכתב ההגנה נטען, בין היתר, כי לא היתה בידי המבקשות זכות להגיש הודעת צד ג' נגד המשיבה 2 שכן לא ניתנה לה רשות להגיש כתב הגנה ולפיכך אין היא מקיימת את תנאי תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי.

3.         בית משפט השלום (כב' השופט אברהם רובין) דן בטענה זו של המשיבה 2 וקבע כי אמנם אין למבקשות זכות להגיש הודעת צד ג' למשיבה 2 שכן לא התאפשר להן להגיש כתב הגנה, אלא אם כן קיבלה רשות מיוחדת לכך מבית המשפט. לעצם העניין סבר בית משפט השלום כי תביעת המוסד נגד המבקשות מבוססת על הסכם שיפוי שנועד לגרום לקיצור ההליכים. בית המשפט מצא כי מתן היתר למשלוח הודעת צד ג' למשיבה 2 יסבך את הדיון בתובענה שהוגשה מלכתחילה בסדר דין מקוצר ושהיא פשוטה, על פניה. בשל כך מחק בית המשפט את ההודעה לצד ג' ששלחו המבקשות אל המשיבה מס' 2 (החלטה מיום 15.3.07).

4.         על החלטה זו של בית משפט השלום הגישו המבקשות בקשה לרשות ערעור. לטענתן, משעה שנתן בית משפט השלום רשות להתגונן וקבע כי התצהיר ישמש כתב הגנה, קמה להן זכות להגיש הודעת צד ג' אף בלא קבלת רשות מיוחדת מבית המשפט לכך. לעצם העניין טוענות המבקשות כי קיימת הצדקה לשלוח הודעת צד ג' למשיבה 2 כדי לייעל את הדיון ולהביא לפתרון כל הסוגיות השנויות במחלוקת בין כל הצדדים הנוגעים בדבר.

5.         לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה על נספחיה וכן לתגובות המוסד ותגובת המשיבה מס' 2 החלטתי לדחות את הבקשה.

            נתבע שהוגשה נגדו תביעה, רשאי במסגרת כתב ההגנה להגיש הודעה לצד ג'. שונה הדבר כאשר התביעה מוגשת בסדר דין מקוצר. במקרה כזה אין זכות להגיש כתב הגנה ויש צורך לקבל רשות לכך מבית המשפט. משעה שמצא בית המשפט כי קיימת טענת הגנה הראויה להתברר, רשאי הוא לתת רשות להגן. אך במקרה כזה הכלל הוא שהתצהיר ישמש כתב הגנה (תקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי). ההלכה המקובלת היא שתצהיר ההופך לכתב הגנה אינו דומה לכתב הגנה מלא ולכן אין זכות במסגרת זו להגיש הודעת צד ג'. דבר זה עולה מן האמור בתקנה 216 המאפשרת לשלוח הודעת צד ג' רק מקום בו הוגש כתב הגנה. לעניין זה קיים הבדל בין כתב הגנה שהוגש בזכות או - במקרה של תובענה המוגשת בסדר דין מקוצר - ברשות בית המשפט. בתביעה בסדר דין מקוצר, התצהיר הופך לכתב הגנה, אין הוא מהווה לעניין תקנות סדר הדין האזרחי כתב הגנה שהוגש בזכות ולכן אינו יכול לשמש בסיס להגשת הודעת צד ג'.

ד"ר זוסמן בספרו "סדרי הדין האזרחי" מציין במפורש כי בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר אין להתיר ככלל הגשת כתב הגנה וניתן לעשות כן רק במקרים מיוחדים שאחד מהם הוא הצורך או ההצדקה בהגשת הודעת צד ג' (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית עמ' 692). מכאן שאם קבע בית המשפט בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר, כי התצהיר יהווה כתב הגנה אין בכך כדי לאפשר לנתבע להגיש הודעת צד ג' אלא באישור מיוחד של בית המשפט. הלכה זו קיבלה  תימוכין גם בפסיקת בית המשפט העליון (רע"א 10247/03 גימורים בע"מ נ' בנק הפועלים, תק-על 2005(1), 892)).

6.         אשר לשאלה אם קיימת הצדקה עניינית להתיר למבקשות להגיש הודעת צד ג', מקובלים עלי נימוקיו של בית המשפט השלום. התביעה שהגיש המוסד מסתמכת על הסכם מיוחד לשיפוי אשר המוסד והמבקשות הינם צדדים לו. בית המשפט מצא כי למבקשות יש אמנם טענות הגנה ראויות להתברר נגד תביעת המוסד, אך אין בכך כדי להצדיק צירוף המשיבה מס' 2, דבר שהוא חיצוני להסכם השיפוי ואין הצדקה לשלב בין שני העניינים. החלטה זו של בית משפט השלום נוגעת לסדרי הדיון המתנהל בפניו ובעניינים שכאלה אין ערכאת הערעור ממהרת להתערב.

לפיכך החלטתי לדחות את הבקשה.

המבקשים ישאו בהוצאות ושכר טרחת המוסד והמשיבה מס' 2 בסכום של 2,500 ש"ח לכל אחד .

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום ב' בתמוז, תשס"ז (18 ביוני 2007).

'קלדנית אירית משה